×¢"פ מחקר מהב-BMC ×œ× × ×ž×¦××” עדות לסיכון מוגבר ללקות בדכ×ון בקרב משתמשי ×§× ×ביס.
ברקע למחקר ×ž×¡×‘×™×¨×™× ×”×—×•×§×¨×™× ×›×™ למרות התרבות העדויות על הקשר שבין ×§× ×ביס ותוצ×ות פסיכוטיות עדיין ×œ× ×‘×¨×•×¨ ×”×× ×”×“×‘×¨ × ×•×’×¢ ×’× ×œ×“×™×›×ון. ×ž×˜×¨×ª× ×‘×ž×—×§×¨ ×–×” הייתה להעריך ×ת הסיכון לדיכ×ון ותוצ×ות ×פקטיביות ×חרות גדל בקרב משתמשי ×§× ×ביס.
המחקר ×ª×•×›× ×Ÿ כמחקר עוקבה הכולל 45,087 ×’×‘×¨×™× ×©×‘×“×™×™× ×¢× × ×ª×•× ×™× ×ודות שימוש ×‘×§× ×ביס בגיל××™× 18-20. ××‘×—×•× ×™ הפרעה חד-קוטבית, הפרעה דו-קוטבית, פסיכוזה ×פקטיבית, והפרעה סכיזו-×פקטיבית זוהו מתוך רשומות טיפול ×‘×—×•×œ×™× ×ž××•×©×¤×–×™× ×¢×œ ×¤× ×™ תקופת מעקב בת 35 ×©× ×™×. × ×¢×©×” שימוש במודל הסיכון ×”×¤×¨×•×¤×•×¨×¦×™×•× ×œ×™ של Cox על ×ž× ×ª להעריך ×ת יחס הסיכון (HR) לפתח הפרעות ×לו ביחס לחשיפה ×œ×§× ×ביס.
× ×ž×¦× ×›×™ רק ×œ× ×‘×“×§×™× ×¢× ×”×©×™×ž×•×© הגבוה ביותר ×‘×§× ×ביס ×”×™×” יחס סיכון גולמי מוגבר ללקות בדיכ×ון (יחס סיכון 1.5, רווח בר-סמך 95%, 1.0-2.2), ××•×œ× ×”×§×©×¨ × ×¢×œ× ×œ×חר הת×מות לגורמי סיכון × ×•×¡×¤×™×. ×”×™×” קשר מדורג ×—×–×§ בין שימוש ×‘×§× ×ביס להפרעה סכיזו-×פקטיבית, ×פילו ל×חר בקרת גורמי סיכון × ×•×¡×¤×™×, למרות ×©×”×ž×¡×¤×¨×™× ×”×™×• ×§×˜× ×™× (יחס סיכון 7.4, רווח בר-סמך 95%, 1.0-54.3).