המאמר תורגם עבור emed.co.il

על פי מחקר חדש מ- Heart, נראה כי נפחי פעילות גופנית נמוכים במסגרת מערך השיקום הלבבי באנגליה עשויים להסביר חלקית לפחות את חוסר היעילות בהפחתת תמותה ותחלואה העוברים שיקום לבבי שם.

ברקע מסבירים החוקרים כי אימון לפעילות גופנית הינו מרכיב מרכזי בשיקום לבבי אולם קיימת אי התאמה בין הנפח הגבוה של הפעילות הגופנית המומלצת בניסויים קליניים המרכיבים את בסיס הראיות לבין הנפח הנמוך יותר המומלץ למטופלים בבריטניה.

מטרת החוקרים הייתה לכמת את נפח הפעילות הגופנית המומלץ ושינויים בכושר קרדיורספירטורי בקרב מטופלי שיקום לב בבריטניה.

לצורך כך עקבו החוקרים אחר כ- n=950 מטופלים שהשלימו שיקום לבבי בארבעה מרכזים בבריטניה תוך איסוף הנתונים הקליניים ופרטים על בדיקות כושר קרדיורספירטורי לפני השיקום ואחריו. החוקרים חישבו ממוצע וגודל השפעה (d) עבור השינוי בכושר בכל מרכז והמירו את הערכים לשווי ערך מטבוליים (METs) . כמו כן הם חישבו את הערכת השפעות קבועות של השינוי בכושר המתבטאות כ-METs ו-d .

המטופלים השלימו 6 עד 16 (חציון 8) מפגשי פעילות גופנית תחת השגחה. גודלי ההשפעה עבר שינויים בכושר נעו בין d=0.34-0.99 ביחידות גולמיות ספציפיות-לבדיקה ו- d=0.34-0.96 שבאו לידי ביטוי כ- METs . ההערכה המאוחדת של השפעה קבועה עבור השינוי בכושר הייתה 0.52 METs (רווח בר סמך 95% 0.51 עד 0.53); או גודל השפעה של d=0.59 (רווח בר סמך 95% 0.58 עד 0.60).
 

מסקנות החוקרים היא כי השיפור בכושר השתנה לפי מרכז ולפי פרוטוקול הערכת הכושר, אולם העלייה הכוללת בכושר ( 0.52 METs ) הייתה רק שליש מההערכה הממוצעת שדווחה בסקירה מערכתית שנערכה לאחרונה (1.55 METs) . ההבדל הבולט ביותר בפרקטיקה הקלינית בין המרכזים בבריטניה שנדגמו במחקר זה לבין הניסויים שמרכיבים את בסיס הראיות עבור שיקום לבבי היה הנפח הקטן של הפעילות הגופנית שבוצע על ידי המטופלים בבריטניה. נפח האימון לפעילות גופנית שנרשם היה גם הוא רק שליש מזה המדווח על ידי מרבית המחקרים הבינלאומיים. אם הדבר מייצג את השירותים בבריטניה, נפחי הפעילות הגופנית הנמוכים הללו והעליות הקטנות בכושר הקרדיורספירטורי עשויים לספק הסבר חלקי לחוסר היעילות בנוגע להפחתת תמותה ותחלואה של מטופלים, המדווח לגבי שיקום לבבי בבריטניה.

Heart. 2013;99(11):785-790.