ברקע מסבירים החוקרים כי כמעט 50% מהקשישים סובלים מאינוסמניה, עם קשיים להירדם, התעוררות מוקדמת או הרגשה של חוסר רעננות לאחר היקיצה. עם הגיל, מספר שינויים מתרחשים אשר יכולים להעמיד אדם בסיכון לאינסומניה, כולל שינויים במקצבי יממה שונים הקשורים-בגיל, שינויים סביבתיים ובסגנון החיים, וירידה בצריכה, בספיגה, בשמירה ובשימוש בחומרים מזינים. נראה כי האנטגוניסט הטבעי N-methyl-D-aspartic (NMDA ) והאגוניסט GABA , Mg(2+) , משחקים תפקיד מפתח בהסדרת השינה. מטרת מחקר זה הייתה לקבוע את היעילות של תוספת מגנזיום לשיפור אינסומניה בקרב קשישים.

המחקר בוצע כניסוי קליני כפול סמיות, אקראי, בקרב 46 נבדקים קשישים, ששובצו באופן אקראי לקבוצות המגנזיום או האינבו וקיבלו 500 מ"ג מגנזיום או אינבו בכל יום במשך 8 שבועות. שאלוני חומרת אינסומניה (ISI ), פעילות גופנית ויומן שינה הושלמו בקו ההתחלה ולאחר תקופת ההתערבות. גורמים אנתרופמטרים מבלבלים, צריכה יומית של מגנזיום, סידן, אשלגן, קפאין, קלוריות בצורת פחמימות וצריכת קלוריות כוללת התקבלו על ידי שימוש בשחזור 24 שעות במשך שלושה ימים. דגימות דם נלקחו בקו ההתחלה ולאחר תקופת ההתערבות עבור ניתוח של מגנזיום בנסיוב, רנין, מלטונין וקורטיסול. ניתוחים סטטיסטיים בוצעו על ידי שימוש ב- SPSS19וערכי P < 0.05 נחשבו כמשמעותיים מבחינה סטטיסטית.

החוקרים מסכמים ×›×™ נראה שתוספת של מגנזיום משפרת מדדים סובייקטיביים של אינסומניה כגון ציון ISI , יעילות השינה, זמן השינה ועיכוב בהתחלת השינה, התעוררות מוקדמת בבוקר וכדומה, כמו גם מדדים אובייקטיביים של אינסומניה כגון ריכוז רנין בנסיוב, מלטונין וקורטיסול בנסיוב,  ×•×›×œ זאת כאמור בקרב אוכלוסיה זו של קשישים.